בעידן הנוכחי, מותגים מדברים בשפה עיצובית בינלאומית ומותאמים לאוכלוסיות רבות ומגוונות בכל העולם. שינוע מוצרים לכל קצווה בעולם והאפשרות לתת שירות באמצעות האינטרנט מגדילה את המגמה הזו. כך קורה שבעלי מותגים מקומיים חושבים שאם יקראו לחברה שלהם בשם לועזי ויכתבו אותו בשפה האנגלית הם ימתגו עצמם כמותגים בינלאומיים, מה שעשוי להגדיל את שורת הרווח בסופו של דבר. אני יכול להבין מדוע מעצבים מתפתים לעצב באנגלית - האנגלית קלה יותר לעיצוב, זורמת ומשרה ניחוח בינלאומי, אך יידע המעצב שבכך הוא לא תרם למותג אלא היה שותף לכישלונו העתידי. עיצוב בשפה העברית קשה יותר ופחות זורם ולעיתים נשמע פרובנציאלי, מצריך מחשבה מרובה ולצאת מחוץ לקופסה. אולם, דווקא נתוני פתיחה שכאלה יכולים להיות מאתגרים ובעלי תוצאה מדהימה לא פחות ואולי אף יותר באלפי מונים מיצירה בעלת ניחוח בינלאומי בכאילו. נכון, השפה אינה תכלית הכל. מותג הופך להיות מוצלח לא רק בגלל השפה בה נכתב אלא בגלל עוד הרבה אספקטים כגון שיווק וחשיפה, צבעוניות ועוד, אבל צריך לזכור שנקודות אלו הן אבנים נוספות שמתווספות על בסיס השפה העיצובית השואבת השראה מהתרבות שאליה היא מכוונת או ממנה נולדה. אם ניקח לדוגמה את המותג ‘ארומה’ - ניתן היה בקלות לקרוא לרשת בשם 'ניחוח' אך הבחירה המודעת למתג את הרשת בשפה העברית במילה שהיא בעלת צליל והקשר לועזי הוא חלק לא מבוטל מההצלחה שלה. אנשים מאמינים למותג ומרגישים שהוא צמח מפה ושייך לפה ומכאן סוד הצלחתו. דוגמה נוספת והפוכה למהו אותו דיוק שאני כותב עליו, אפשר לראות במותג פסטה ברילה המיובא לארץ. בתחילת דרכה בארץ שיווקה החברה את מוצריה באריזות קרטון אטומות בצבע כחול. ללקוח הישראלי, אשר רגיל לחוש ולראות את מה שהוא קונה בעיניו (על אחת כמה וכמה כאשר מדובר מוצר המיובא לארץ), היה קושי לקנות את המוצר. במחקר והבנת השוק שהחברה ביצעה, היא שינתה את אריזות המוצרים וצרפה חלון הצצה שקוף המאפשר לראות את צורות הפסטה השונות בצורה כמעט בלתי אמצעית והשאר כבר היסטוריה. אם נפשט את האמור לעיל- ברגע שהיתה התאמת מוצר (מיתוג) לקהל המקומי, המותג פרש כנפיים במובן החיובי של הביטוי. לסיכום מיתוג מצליח חייב להיות מותאם לתרבות המקומית אליו הוא פונה. מותג חייב לגעת ברגש כדי להניע לפעולה. כדי שמותג יצליח הוא חייב להיות מותאם לקהל המטרה שלו בצורה אופטימלית שאם לא כן דינו נגזר להיות עוד חברה בהיכל המותגים שניסו ולא הצליחו... |